#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. מעשה שבת למתי ולמי נאסר, והאם זה מדאורייתא או מדרבנן?	"לר&quot;מ: בשוגג יאכל, במזיד לא יאכל. לר' יהודה: בשוגג יאכל למוצאי שבת, במזיד לא יאכל עולמית. לר' יוחנן הסנדלר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים.<p dir=""rtl"">נחלקו (אליבא דר' יוחנן הסנדלר) רב אחא ורבינא חד אמר דאורייתא דכתיב &quot;ושמרת את השבת כי קדש היא לכם&quot; מה קודש אסור אף מעשה שבת אסור, אבל אין לאסור בהנאה דכתיב &quot;לכם&quot; שלכם יהא, ודוקא במזיד דכתיב &quot;מחלליה מות יומת&quot;, וחד אמר דרבנן דכתיב &quot;קדש היא&quot; היא קודש ולא מעשיה.</p>"	כתובות לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד: 1 היה גדי גנוב לו וטבחו בשבת, גנב וטבח בשבת, האם חייב דו&quot;ה אליבא דר&quot;מ ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין במחתרת ומאי קמ&quot;ל?</p>"	"אמר רבה וכן אמר רב פפא היה גדי גנוב קודם שבת וטבחו בשבת חייב שבקנס סובר ר&quot;מ דמת ומשלם, אבל גנבו בשבת, כיון שאינו מתחייב על הקרן שאינו מת ומשלם בחיוב ממון גמור, גם על הקנס פטור. [אבל דעת ר&quot;י ור&quot;ל (לעיל) שאף בקנס אינו מת ומשלם, אם כן לעולם פטור.]<p dir=""rtl"">כיוצא בו אמר רבה במחתרת, וצריכא דשבת איסורו איסור עולם, ולאידך שבת צריך התראה ומחתרת לא.</p>"	כתובות לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד: 2 היתה לו פרה שאולה וטבחה בשבת האם חייב (רב פפא אליבא דר&quot;מ)?<p dir=""rtl"">הניח להם אביהם פרה שאולה האם משתמשים בה והאם חייבים באונסיה, סברו שזה של אביהם וטבחוה האם חייבים לשלם ומדוע?</p>"	"פרה שאולה שטבחה בשבת אמר רב פפא שפטור, ואף דבשעת שאלה התחייב במזונתיה אין לומר שהתחייב באונסים ואינו נחשב כגונב בשבת.<p dir=""rtl"">אמר רבא הניח להן אביהן פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה, מתה אין חייבין באונסה, כסבורין של אביהם היא וטבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול. א&quot;ד שאמר רבא אם הניח אחריות נכסים חייב לשלם בין ברישא ובין בסיפא וחולק על רב פפא שהרי חייב הנכסים משעת שאלה, וא&quot;ד שרק בסיפא חייבים כשיש אחריות נכסים וכרב פפא.</p>"	כתובות לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: 3 חייבי מיתות או מלקות שוגגים ודבר אחר האם אמרינן קימלב&quot;מ ומדוע?	"חייבי מיתות ודאי אמרינן ופטורים כדתנא דבי חזקיה &quot;מכה אדם... ומכה בהמה&quot; מה מכה בהמה לא חילקת בו בין בשוגג בין במזיד לחייבו אף מכה אדם לא חילקת לפוטרו {דאין לומר שהוא&nbsp;&nbsp;בשבת, דודאי התרו בו שאם לא מכה אדם לא היה מת, ואם זה בשבת למה מכה בהמה ישלמנה).<p dir=""rtl"">חייבי מלקות - ר&quot;י אמר חייב דרק חייבי מיתות הוקשו, ור&quot;ל אמר פטור דהוקשו חייבי מלקות לחייבי מיתות, לאביי ילפינן רשע רשע ולרבא הכאה הכאה {&quot;מכה נפש בהמה&quot; וסמיך ליה &quot;ואיש כי יתן מום בעמיתו&quot; ואם אינו ענין למכה שיש בה שוה פרוטה תנהו להכהו הכאה שאינה שוה פרוטה וקרע שיריין של חברו}</p>"	כתובות לד:		
